הכרעת דין בתיק תת"ע 6505-04-13

כנגד הנאשם נרשמה ביום 31.12.12 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של סטייה מנתיב נסיעה, בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום  08.07.13 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד עד התביעה השוטר כפיר חולי, שערך כנגד הנאשם הודעת תשלום קנס [להלן: "הדו"ח] שהוגש וסןמן ת/1 וכן סקיצה שערך באולם ביהמ"ש לבקשת התובע  (ת/2).

ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה :

ביום 31.12.12 בסמוך לשעה 07:45 נהג הנאשם פרטית סוזוקי תל אביב, ברחוב יפת מדרום לצפון, והתקרב לצומת עם רחוב קורצ'אק. הנאשם נסע בנתיב השמאלי מבין 2 נתיבים בכיוון נסיעתו.  כיווני הנסיעה מסומנים באמצעות חיצים על גבי הכביש. הנתיב  הימני מסומן ישר והנתיב השמאלי מסומן לפניה שמאלה בלבד.

לגרסת השוטר, הוא עצמו עמד כ- 30 מטר לערך מהצומת והבחין ברכב הנאשם בהתקרבו לצומת כאשר נטען כי הנאשם סטה עם רכבו ימינה אל הנתיב שמימינו, וגרם בכך לרכב שנסע במקביל אליו ולרכב נוסף שנסע בנתיב הימני מאחוריו לבלום בלימת פתע.

גרסת הנאשם :

לטענת הנאשם, נסע במקום ובמועד כאמור ובהגיעו סמוך לפני הצומת עבר מהנתיב השמאלי לימני תוך כדי שהוא מאותת באמצעות מחווני האיתות שברכבו לסטייה ימינה.   לטענת הנאשם, למרות שהיו כלי רכב מאחוריו ולפניו לא סיכן אתה עת שום כלי רכב.  הנאשם מכחיש כי גרם עקב המעבר מנתיב שמאל לימין לכלי רכב במקביל אליו ומאחוריו לבלום.  הנאשם טען בביהמ"ש כי הסתכל במראות הפנימית והימנית חיצונית של הרכב,  בטרם החל לסטות.

עוד טוען הנאשם כטענת הגנה מרכזית כי השוטר עמד רחוק מהצומת.  בביהמ"ש העיד כי מדד את המרחק ממקום עמידת השוטר ועד לצומת ומצא כי מדובר ב- 80 מטר, זאת בניגוד לגרסת השוטר שנרשמה בדו"ח אשר העריך את מרחק עמידתו מהצומת בכ- 30 מטר. 

לטענת הנאשם ממרחק זה לא יכול היה השוטר להבחין ברכבו סוטה ומבצע את המיוחס לו לכאורה וכן השוטר לא יכול היה להבחין בשום אופן בנתיבים המסומנים על הכביש.

הנאשם הגיש 4 תמונות שצילם לדבריו בעצמו בצומת, סמוך לפני הדיון (בהקראה) בביהמ"ש, (סומנו נ/1 עד נ/4) המתארות את הצומת ;  תדפיס תצלום אויר של הצומת שהדפיס לדבריו מאתר עיריית תל אביב באינטרנט (נ/5) ; וכן 4 תמונות אותן צילם לטענתו מנקודת מבט השוטר בהם תיעד רכבים העוברים בצומת (נ/6) ממנו ניתן לטענתו ללמוד כי לא ניתן להבחין בעבירה.

העיד בפני השוטר ונחקר ע"י הנאשם בחקירה נגדית, בה עומת עם טענות הנאשם כאמור. העיד בפני הנאשם ופרס בהרחבה את גרסתו. הוגשו מסמכים והנאשם עמד אף הוא בחקירה נגדית ע"י התובע.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם, שמעתי את עדויותיהם, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של סטייה (ימינה) מנתיב נסיעתו, בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה, לאחר  שהשתכנעתי במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר עבירה זו, וזאת מהנימוקים הבאים:

1.    עד התביעה תיאר באופן מפורט את נסיבות העבירה, כפי שעולה מהדו"ח ומהסקיצה שערך באולם ביהמ"ש, תוך התייחסות לכל רכיבי העבירה, כולל מקום עמידתו, תיאור הנתיבים בצומת, מיקום רכב הנאשם, מסלול סטייתו, מקום עצירתו ע"י השוטר, קשר עין עם רכב הנאשם עד לעצירתו ומכלול  העובדות הרלוונטיות לאישום.

2.    עדותו של השוטר בבית המשפט הייתה עניינית, בהירה, עקבית והותירה בי רושם אמין ואף לא נסתרה בחקירה נגדית על ידי הנאשם.

3.        הנאשם בחקירה ראשית תאר כי:

" אני נסעתי בנתיב השמאלי ברח' יפת כל הזמן, אחרי הרמזור אני יודע שאחד הנתיבים הוא נתיב שמאלה, אחרי כ-40 מ' הופך לנתיב שמאלה בלבד.  לפני שזה קרה עברתי לנתיב הימני תוך שאני מאותת.  הייתי כ-20 מ' לפני הפניה שמאלה". [עמ' 3 ש' 15]. "

בכך מודה הנאשם בנקודות רבות בתיאור שמסר השוטר ומחזק את גרסת השוטר.

זאת ועוד, הנאשם מוסיף ומספר כי ביום המקרה בשעה הרלוונטית, הייתה תנועה " די עמוסה" [עמ' 3 ש' 13].  בכך מחזק הנאשם את טענת השוטר כי בעת סטיית הרכב ימינה, במעבר מנתיב שמאלי לנתיב הימיני, היו רכבים קרובים אליו בנתיב מימינו.  בהמשך חקירתו הנגדית מאשר הנאשם כי בנתיב מימינו היו רכבים, אמנם לטענתו במרחק ממנו.